ג. מזרחיות ואשכנזיות בראייה היסטורית

צדו האחר של הזיהוי הכמו מהותני של המזרחיות והמסורתיות עם מתינות הוא זיהויה של האשכנזיות - ולפיכך גם של הישראליות - עם קיצוניות . האשכנזיות נתפסת כמערכת תרבותית שמעדיפה דפוסי חשיבה דו קוטביים , קטגוריים , המולידים דרישה לבחירה חד משמעית , עקבית ומוחלטת בין שתי חלופות . מרואיינים רבים הציגו את הטבעיות של המסורתיות בקרב המזרחים , ואת הדומיננטיות של דפוסי חשיבה קוטביים וקיצוניים אצל אשכנזים , כשני צדדים של אותו המטבע : "השורשים שלהם [ של המזרחים ! הם שורשים של מסורת" ( ליאורה , ( ואילו "אצל אשכנזים זה או חרדים או חילונים לגמרי" ( רונית . ( לעתים ההבדל העדתי נתפס כהבדל בתפיסת האל בקרב האשכנזים ובקרב המזרחים . המרואיינת רונית הבהירה ש"הסברה שהאלוהים המזרחי יותר רחמן , פחות מעניש" היא סברה מקובלת בקרב המזרחים , ושהיא שותפה לתפיסה זו . המרואיינים הדגישו גם את חלקה של הסביבה הלא יהודית שבה חיו הקהילות היהודיות בעיצוב ההבדלים התרבותיים ביניהן . הם ציינו את ביטויי האנטישמיות , ובראשם השואה , כאירוע שדחף את היהודים באירופה לקיצוניות - דתית או חילונית . מוראותיה של השואה , ציינו המרואיינים , הביאו ...  To the book