ג. יהדות וישראליות: ההיבט הלאומי־פוליטי של הדת

לטענתי , יהודים ישראלים רבים המזדהים כחילונים אינם חשים מחויבות ישירה למסורת היהודית , ויחסם למסורת מכונן בעיקר באמצעות הזהות האתנו לאומית . 8 המשיבים החילונים שהם ואבותיהם נולדו בישראל הם 16 % מאלו שמצהירים שהם שומרים במקצת על המסורת , 20 % מאלו שמצהירים שאינם שומרים כלל על המסורת , ו 28 % מאלו שרואים בעצמם אנטי דתיים . שלהם - כלומר זהותם הפוליטית ( לאו דווקא האזרחית ) כבני קבוצת הרוב היהודי במדינת ישראל על ביטוייה הממלכתיים ( או "אטטיסטיים . ( " מה שבהקשר דתי אורתודוקסי , או אפילו מסורתי , נחשב לפרקטיקה דתית הוא בעיני אותם חילונים בעיקר ביטוי של זהות פוליטית אתנו לאומית . לזיהוי פוליטי זה של המסורת השלכות מידיות בהקשר של מדינת הלאום , שמעדיפה - באופן סמלי ואידיאולוגי וגם באופן חומרי וממשי - את בני הרוב היהודי על פני המיעוטים הלא יהודיים . הטקסים היהודיים שמקיימים החילונים ( לרוב על פי פרשנות ציונית צרה ) משמשים בין השאר אמצעי להזדהות עם קבוצת הרוב , ולהתרחקות מקבוצות המיעוט החלשות והמוחלשות . הדת משמשת , לפי פרשנות זו , כלי במערך פוליטי לאומי על רקע סכסוך אתנו לאומי מתמשך . כך יכול ...  To the book