כפי שתואר בפרק הראשון , ויליאם קונולי קורא להכיר בחשיבותה של המסורת לדיון הציבורי הפתוח . הוא מציע מודל חלופי שאינו נשען על חלוקות דיכוטומיוה אלא נאמן לעקרונות של רגישות אתית , משא ומתן ושיחה - מתוך הבנה שלעולם לא תשרור הסכמה מלאה , ומתוך הכרה באפשרויות שטומנת בחובה הרגישות הלא רציונלית . ( Connolly 1999 ) בהקשר הישראלי אפשר לראות בעמדתו של קונולי עמדה מסורתית המציעה חלופה לשיח הדיכוטומי הדומיננטי שעניינו "השסע הדתי-חילוני . " מושגים שנתפסים כמוציאים זה את זה - דת לעומת חילון , מסורת לעומת חירות ועוד - משמשים בעמדה המסורתית זה לצד זה בלי להיות חופפים זה לזה ובלי לשלול זה אה זה . ואולם , המסורתים אינם מצדדים בביזור חסר גבולות : הפלורליזם שלהם מתוחם בכמה גבולות מהותיים , שחצייתם פירושה שיבוש הסדר כולו . 15 גבולות אלו הם אתגר רב ערך לאפיסטמולוגיה החילונית , שכן הם מזהים את אותם אופקים מכונני משמעות שבלעדיהם מושגים כגון " בחירה חופשית , " "הגדרה עצמית" ו"מימוש עצמי" מאבדים את בסיסם האתי , . 14 היסטוריה אפקטיבית ( effective history ) הוא התרגום הרווח למונח הגרמני . Wirkungsgeschichte זאכ לו...
To the book