|
|
בסוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים הלך העיקרון הפוסט-מודרניסטי של " מות המחבר" ונעשה מרכזי בשדות דיסציפלינריים שונים , בהם הפילוסופיה , הספרות והאמנות . " באותה נקודת זמן היסטורית עצמה התרחשה עליית הפמיניזם הרדיקלי , המאופיין במהותנות . בעוד שהשיח הביקורתי הכללי באמנות ובספרות נקט בקו רעיוני חדש שהתנגד לחלוטין לסובייקטיביות וללגיטימציה לעיסוק בחוויות אישיות בתחומי היצירה וההגות , החלו הנשים האוחזות באידיאולוגיה הפמיניסטית לנכס לעצמן חזרה מידי ההגמוניה הגברית השלטת את הסובייקטיביות שלהן . אמניות פמיניסטיות רבות גילו , שהדרישה להימנעות מסובייקטיביות ולהיצמדות לאובייקטיביות מנוכרת הינה בעייתית מאוד עבורן , הואיל ותפישת עולמן התבססה על אסטרטגיה הפוכה . ( Leavy , 2006 : 85 > המושג "מות המחבר" - ' ( Auteur ) בין אם צייר , צלם או כותב - צמח בקרב ההוגים הצרפתים הפוסט-סטרוקטורליסטים דוגמת מישל פוקו , רולאן בארת , וז'אק דרידה . עיקרון זה היכה בתדהמה את קהילת הביקורת האמריקנית , ואפילו את ההוגים הפוסט-סטרוקטורליסטים שבה . גם המבקרים האנגלים התקשו לעכל את הבשורה החדשה . בתחילת הדרך היו אלה הצרפת...
To the book |
|
|