א. שבירת גבולות וביטול היררכיות

עקרון הנחשב כיום כאחד מאושיות הפוסט-מודרניזם הוא שבירת הגבולות בין תחומים , בניגוד למודרניזם , שהקפיד לשמר את הגבולות הסטריליים בין האמנות לחיים , בין מבע אמנותי למחאה חברתית . כדוגמה לעיקרון שבירת הגבולות אפשר לציין את המיצג האלה-הנ / לצרית דיאנה משנת 1978 ( תמונה , 36 עמוד . ( 98 מיצג זה יישם את העיקרון באופן אפקטיבי על ידי הצבת אמנות מול ובתוך החיים האמיתיים כעימות של בדיון מול מציאות , ועל ידי עיסוק במחאה כלכלית באמצעות הצבת יצירת האמנות במיקומה של עבודה "אמיתית" הנושאת שכר . כל אלו הם נושאים הנוכחים בשיח התיאורטי של הפוסט-מודרניזם , וגם בעשייה האמנותית המושפעת ממנו . ביטוי נוסף לעקרון שבירת הגבולות באמנותן של בנות הדור הראשון הוא ביטול ההיררכיות בין "גבוה" ל"נמוך . " סרטוני הווידיאו של בנות התקופה ביטאו , כפי שציינה מבקרת האמנות אן סרג'נט ווסטר , כוונה נחרצת למוטט את הגבולות בין אמנות גבוהה לנמוכה , בין אמנות "יפה" ובין תקשורת ההמונים Sargent ) ninriDnn . ( Wooster , 1993 : 22 הווידיאו כסוג של אמנות מקובלת היתה חלק ממהלך כללי של דה-מטריאליזציה לאובייקט האמנותי , רעיון שהזין תנועות...  To the book