ב. ייצוגי הגוף הנשי

זרם זה התמקד בייצוגים חזותיים של גוף האישה , על פי רוב בעירום , כפי שהופיעו בציור , בפיסול ובצילום . בדומה לאמניות המיצג הפמיניסטיות , השתמשו אמניות ייצוגי הגוף הנשי בגופן כדי לבטא את מסריהן , תוך שהן מנסות להציגו בדרך חדשה , כפי שלא הוצג מעולם . האמניות יצרו מנקודת מבט אישית מאוד , כשגופן משמש להן למצע ולחומר היצירה : הן כתבו עליו וציירו עליו , טבלו אותו בחומרים שונים , עטפו אותו , השתמשו בו בטקסים מיסטיים וצילמו אותו במצבים חווייתיים שונים . האמניות הפמיניסטיות , כמו גם ההוגות הפמיניסטיות בשנות השבעים , פעלו לשינוי הדימוי השגור של גוף האישה ; הן גרסו כי האידיאליזציה שנעשתה לגוף האישה , ליופייה ולמיניותה , משקפת את השאיפות ואת התשוקות של העולם הפטריארכלי . ההוגה הצרפתייה לוס איריגאךי , drigaray ) כתבה בשנת 1977 במסה " מין זה שאיננו אחד" , ( "Ce sexe qui n ' en est pa un" ) כי "תשוקת האישה לא דיברה באותה שפה המדוברת על ידי הגבר ; תשוקת האישה כוסתה , ללא ספק , על ירי ההיגיון השולט במערב מאז היוונים . במסגרת היגיון זה , עדיפות המבט ואפליית הצורה , האינדיווידואליזציה של הצורה - כולן זרות ...  To the book