ג. ייצוגי הגוף והמבט באמנות הפמיניסטית

אחד הנושאים המרכזיים בשיח הפמיניזם הרדיקלי של שנות השבעים היה היחס אל גוף האישה , ונושא זה היה למרכזי גם באמנות הפמיניסטית . אחת הסוגיות שבהן עסקו הוגות מהזרם הרדיקלי היתה חשיפת הדרכים שבהן גופן של נשים נוצל בידי גברים נגד הנשים עצמן . הוגות פמיניסטיות אחרות בחרו להדגיש את ייחודו של הגוף הנשי - לחגוג אותו , לטפח אותו ולראות בו אמצעי ביטוי וכלי להעצמת הנשיות , והתמקדו בנושא זה בכתביהן . בהשראת ההוגות הפמיניסטיות בחרו גם אמניות פמיניסטיות לחולל שינוי באופני הייצוג של האישה ובמרכיבי הזהות הנשית . הגוף הנשי היה מרכיב מרכזי בעבודות האמנות . השימוש בגוף היה לדידן של האמניות פועל יוצא ומתבקש של ההשקפה הפמיניסטית הרדיקלית ותגובת נגד נדרשת לייצוגי גוף האישה לאורך תולדות האמנות המערבית , שעד אותה עת היו בעלי הטיה מגדרית סטריאוטיפית שלילית ועוצבו מזווית המבט של הגבר . מנקודת המבט המגדרית , היחס אל גוף האישה לאורך תולדות האמנות המערבית היה לא אחת מגמתי , מציצני ונצלני . אחד החוקרים החלוצים שהיטיבו לחשוף את תולדות האמנות המערבית מנקודת מבט זו היה האמריקני ג'ון ברגר . ( Berger ) בספרו דרכי ראייה , (...  To the book