אתיקה חינוכית ושדרה פרופסיונלית

בפתיחת מאמרה הידוע , "עשייה פילוסופית ובניית עולם , " כותבת הפילוסופית של החינוך , מקסין גרץ : במבט ראשון נראה הדבר ברור מאליו , שהעשייה החינוכית היא חיובית וראויה , שהרי תרבות , נאורות , התפתחות וצמיחה נתפסות מידית כמשהו מבטיח ובעל ערך . בפועל , המצב שונה : העשייה החינוכית אינה מתבצעת בריק חברתי , וכשבוחנים את המציאות הקונקרטית , שבה פועל החינוך , ואת תרומתו להתגבשותה של מציאות זו , שוב לא ברור עד כמה העשייה החינוכית אכן ברוכה וחשובה . כאשר חיי הבוגרים בחברה נתפסים ככנועים למוסכמות מאובנות ומשועבדים לתחרויות אכזריות - האם לא עדיף לשמר דווקא את התום והחיוניות והחירות של הילדות ? כאשר דפוסי החברה נגועים בעוול , ניוון , שחיתות , אפליה ואלימות - האם לא עדיף במקרה כזה לחנך דווקא נגד הזרם , ולעורר את התלמידים למחאה חברתית ולבניית חלופות חברתיות שעדיפות על הסדר הקיים ? שאלות ממין זה נכונות תמיד והן ראויות שבעתיים לאור מחלות התרבות הנוראות של תקופתנו [ הרג וטבח המוניים במלחמות מיותרות , הרס עולם הטבע , הפקרת מיליונים לרעב ולבערות לצד עושר ושפע , השתלטות תקשורת ההמונים וגימור האדם לכדי יצרן רו...  To the book