דרכים ואמצעים בחינוך להתנהגות מוסרית ולצדק חברתי

חינוך מוסרי כרוך באחריות רבה , הן מעצם ההתערבות היומרנית שבחדירת המחנך לתחום חירותו של הזולת כדי לעצב את אישיותו ואת נהגיו של החניך , הן משום שכגודל הסיכוי לתקן ולהיטיב , גודל הסיכון לקלקל ולהשחית . כפי שראינו במאה , 20-ה מורים ומחנכים ( על פי עיסוקם ) היו שותפים למשטרי עריצות רצחניים ובכך סייעו בהשחתת אופיים של צעירים ובעיצובם לכדי מפלצות זורעות הרג והרס . במקום חינוך , במובן ההומניסטי של המילה , הם הפעילו שיטות אינדוקטרינציה ותעמולה , ששיבשו את שיקול דעתם של הצעירים , עיקרו מהם כל חשיבה ביקורתית ורגש מוסרי , הפשיטו את צלמם האנושי , וכך יצרו את התנאים לשלילת האנושיות של קבוצות ושל עמים , לרמיסת זכויותיהם וכבודם האנושי עד כדי חיסולם הפיזי . נוכח לקחים היסטוריים אלה ומתוך העמדה ההומניסטית-דמוקרטית של ספר זה והמחויבות הגלומה בה לכבוד האדם ולשוויון ערך האדם , הקווים המנחים לחינוך המוסרי , שיוצגו להלן , אינם יכולים להרשות שהמטרה תקדש את האמצעים . בפרקים הקודמים ראינו , שחינוך ראוי לשמו שוקד על קידום צעירים למיטבם מתוך השארת רוחם חופשייה להקרנות , לפרשנות , לביקורתיות , ליצירתיות ולהגדרה עצ...  To the book