האגמים

פעמים , לאחר ששבעתי חברת אדם ורכילות יתר על המידה ונלאיתי מכל ידידי שבכפר , הייתי מפליג ומשוטט מערבה ממשכני , לכברות ארץ נידחות ושוממות הרבה יותר' 'ליערות רעננים ולאפרים חדשים' ; או T שעם שקיעת החמה הייתי מתקין לי פת ערבית מאוכמניות כחלחלות וגרגרים על גבעת פייר היבן ואוגר לי כדי צורכי למשך ימים מספר . את טעמם וניחוחם האמיתי של הפירות לא יחוש מי שקונה אותם , אף לא זה שמגדל אותם לשווקם . אחת ויחידה היא הדרך לחוש את טעמם , אך מעטים הם הבוחרים בה . אם יש את נפשך לדעת את טעמם וניחוחם של האוכמניות , שאל את פי הבוקר או את החגלה . טעות גסה היא בידי מי שסבור , כי הוא יודע טעמן וני חוחן של אוכמניות אם מימיו לא ליקטן במו ידיו . לעולם אין האוכמניות מגי T עות לבוסטון ; לפנים גדלו על שלוש גבעותיה , אך עתה אין הן ידועות שם . בעגלת השוק נפסד חלקן העיקרי הניחוחי , אף נפגמת רעננותן , והן הופכות , פשוט , מספוא . כל עוד ישרור הצדק הנצחי , מן הנמנע שאוכמניה תמימה אחת תובא לבוסטון מן הגבעות שבנאות הדשא . לפרקים , כתום עבודת היום של העידור , הייתי הולך ומצטרף אל מכר קצר רוח שהיה עוסק בדייג במימי האגם מאז ...  To the book