בדידות

ערב ערב לנפש הוא , כשהגוף כולו נעשה חוש אחד וסופג עונג T * . ' בכל נקבובית שבעות . מתהלך אני בחיק הטבע מתוך חירות מוזרה , כחלק ממנו . כשאני מטייל על שפתו המסולעת של האגם כשכותנתי לעורי , אף כי האוויר קריר וגם טעון עננים ורוחות ואיני רואה שום דבר מיוחד שיקח את לבי , מגלים לי כל יסודות הטבע אותות אהדה שלא כרגיל . הצפרדעים מקרקרות בקבלן את פני הלילה וקריאת הוויפורוויל נישאת על כנפי הרוח המרחפת על פני המים . זה התואם שביני לבין העלים המתנפנפים של האלנום והצפצפה מקצר כמעט את נשימתי , אבל כאגם כן שלוותי , מרוגשת אך לא מסוערת . אדווה זו המרטיטה את האגם עם רוח הערב רחוקה מן הסער כחלקת פניו הזוהרת . על אף החשיכה שכבר פשטה , עדיין הרוח נושב ורועש ביער , ועדיין הגלים מתרוצצים , ויצורים אחדים מרדימים את חבריהם בזמרתם . המנוחה לעולם איננה שלימה בתכלית . חיות הבר אינן נחות עתה , אלא משחרות לטרף ; השועל והב 1 אש והארנב משוטטים עתה בלי חת על פני השדות והיערות . הלא הם שומרי ראשו של הטבע —חוליות המקשרות בין הימים של חיים עירניים ומזורזים . שעה שאני חוזר לביתי הריני מגלה כי היו אורחים והשאירו את כרטיסי ...  To the book