|
|
[ א ] בחלק הראשון של חיבורנו תיארנו את עולם הנושאים של המחזה העברי . כיוון שנושאי המחזה התייחסו רובם ככולם למעמדו ההיסטורי של העם היהודי בעולם , נזקקנו להגות הלאומית של התקופה ( רנ"ק , אחד העם , ברדיצ'בסקי ) כדי לתארם באמצעותה וכדי להראות את יחסם אליה . בגוף התיאור נזקקנו לעתים לגורמי עיצוב שונים ( מבנה , דמויות , ( שבאמצעותם ניסינו לתאר את כלל משמעותה של היצירה ולעתים גם את היחס שבינה לבין התוכן המושגי , כפי שהוא נגלה בטכניקות פרשניות מובהקות ( מונולוג , דיאלוג פרשני , דברי הפרשן , ועוד . ( משאנו עוברים לתיאור גורמי העיצוב של המחזה וליחס שביניהם לבין הנושאים , נשאלת השאלה , באיזו מידה מצאו נושאים אלה הבעה הולמת . ועוד . המחזה אינו סוג מילולי בלבד כל זמן שהוא מצוי בכתובים בלבד , ואינו מושלם ולא הוצג בתיאטרון . הבעיה האמנותית העומדת בפניו אינה מוגבלת ליחסי תוכן וצורה בגוף היצירה המילולית , אלא גם להתאמת הצורה לצרכיו ולתביעותיו של התיאטרון . ' מלים / אומר סטיאן , 'מקבלות על הבמה מורכבות משלהן , משום שהן מלים שנכתבו על מנת שתופעלנה ( תשוחקנה , ( תיראינה ותישמענה . תולדות הכישלון התיאטרוני...
To the book |
|
|