בין יהודים לגויים

[ א ] נושא תדיר וראשון , מנקודת ראות של מועד המוצא בתולדות המחזה העברי בתקופת התחייה , הוא זה הדן באורח דראמאטי בהתמודדות של רוח האומה היהודית , עם כוחות עוינים - כוחות חוץ של הסביבה או כוחות פנים של יצרים מתפרצים מפני ציוויי המסורת . מחזאים רבים נזקקו לנושא זה . אנו , כאמור , נפתח ביצירתו של יהודה ליב לנדא , בהמשך נדון בגלגוליו של נושא זה אצל כמה יוצרים משניים , ולבסוף נעיין ביצירותיהם של פרץ הירשביץ , יעקב כהן ויצחק קצנלסון ( ביצירותיו האחרונות . ( י . ל . לנדא ( 1942-1886 ) כתב מחזות במשך שלושים ותשע שנה , והקיף בשנים אלה את תולדות ישראל מתקופת אלכסנדר ינאי ועד לדורו של הבעש"ט . כמו כן כתב שני מחזות הווי הקרובים במגמותיהם לרעיונות 'חיבת ציון' והלאומיות החדשה . הקו המאפיין את מכלול מחזותיו של י . ל . לנדא הוא , שהפרשנות הרוחנית אינה צומחת בהכרח ממהלך העלילה הממשי . הפרשנים של יצירתו אינם מפרשים תמיד מה שמתרחש בעלילה , אלא מעניקים לה משמעות רוחנית שאינה מסתברת ממהלך הפעולה גופו . יצירותיו ההיסטוריות הראשונות של לנדא 'בר כוכבא' ( תרמ-ד , ( 'אחרית ירושלים ( תרמ'ו , ( 'הורדוס' ( תרמ"ח ) ...  To the book