דבר העורכים

גיליון מספר 3 של גילוי דעת עומד בסימן ביקורת נוקבת על המציאות החינוכית בישראל ועל היבטים מסוימים במציאות חיינו בכלל . נמרוד אלוני כותב על הדרתה של הפילוסופיה ממערכת החינוך הישראלית . דבורה לדרמן-דניאלי מציגה את המחיר הכבד שמשלמים המשתתפים בתהליך החינוכי עקב הדומיננטיות ההולכת וגוברת של המחשבה הפונקציונלית במערכות החינוך השונות — עד כדי רדוקציה של הדיאלוג החינוכי לטכניקת שיח . אודי אדיב ועמיתיו מבקרים את היחס האדנותי והלעומתי של קבוצת הרוב בעלת הכוח בחברה הישראלית כלפי קבוצת המיעוט הילידית . שי פרוגל מודאג מ"מבוכה ובלבול פוסט-מודרניסטי מזה , ושיבה מסוכנת לדת מזה . " אריה ונגר תוקף את התרחבותה של פרקטיקה הצדקה בחברה הישראלית , כתוצאה מפיתוח מודל אזרחות שהוא מגדיר כ"ליברלי . " לבסוף , מייקל אפל מביע אי-נחת מהמרחק שנוצר תכופות בין אסכולת לימודי החינוך הביקורתיים , המאופיינת בערפול , בתיאורטיזציה ובאוריינטציה דקונסטרוקטיבית , לבין החיים הבית ספריים הממשיים שעליהם היא שואפת להשפיע . יתר על כן , כל הכותבים שהוזכרו אינם מסתפקים בביקורת , ומציעים פתרונות לבעיות שהציגו . שכן , כפי שכותב אלוני במ...  To the book