פרק יד מחלה וזקנה

בסוף שנות החמישים החל ארנבות לסבול מסימנים ראשונים של סרטן הערמונית . במשך כל חייו פחד מרופאים ומרופאי שיניים , והניח למצב חניכיו להידרדר עד כדי כך שאבדו לו רוב שיניו חוץ מכמה שיניים טוחנות . בשנת 1958 לא התייעץ ארנבורג עם רופא כשחש לראשונה קושי לתת שתן , ובקלות דעת הניח לזמן יקר לחלוף . לבסוף פנה אל מומחית במוסקווה , דוקטור ילנה נחמקינה , שעבדה בבית החולים העירוני מס' 6 ( שידוע בכינוי החיבה 'בסמניה' על שם הרחוב שבו הוא שוכן ;( זה אמנם לא היה בית החולים המתקדם ביותר בבירה , אבל הוא נודע ברופאיו הטובים , ורבים מאנשי הרוח פנו לשם לקבלת טיפול רפואי . דוקטור נחמקינה דאגה שארנבורג ייכנס לבית החולים בחשאי , דרך דלת צדדית . הוא לבש ברט כהה , גם כדי להתגונן מפני מזג האוויר הקר וגם כדי להסתיר את זהותו . כרופאה מנוסה איבחנה דוקטור נחמקינה מיד את מצבו החמור של ארנבורג . פניו נראו מכווצות וחיוורות , והוא נתן שתן לעתים קרובות , בקושי רב , ולא פעם היה דם בשתן . הבדיקה הקלינית ובדיקות המעבדה אישרו את חשדה : סרטן הערמונית שהתפשט לשלפוחית השתן . בסוף שנות החמישים כבר היה קיים טיפול כימותרפי שהיה יכול ל...  To the book