ב. לזניה עם קינמון - "ערביזציה" של אוכל מערבי

עידה בת 52 מיפו , העובדת כמטפלת שלושה ימים בשבוע , מזמינה אותי לארוחת בוקר . היא פורשת מפה על השולחן בסלון ומניחה עליה לבנה מתמרה בתוספת שמן זית , זעתר עם שמן זית , זיתים ירוקים ושחורים מכפר רינה בגליל , פרוסות של עגבניות ומלפפונים , גבינה ערבית שהיא קונה מכפריות בגליל , ריבה מתועשת " ) היום אין זמן וכוח לעשות ריבה לבד ( " ולחם קל מהמכולת שליד הבית . "זה טוב לדיאטה , " היא אומרת כשהיא מניחה את הלחם . "אני צריכה לשמור , אז הפסקתי עם לחם והתחלתי לאכול לחם קל . זה פחות טעים אבל פחות קלוריות . " אחרי שעידה אכלה שש פרוסות לחם קל עם לבנה היא מכינה נס קפה על טהרת החלב ושואלת עם כמה סוכרזית אני שותה . הסיפור מתמצת את המתרחש היום במטבחם של רבים מבין הפלסטינים אזרחי מדינת ישראל ; הלחם הקל , הממלא את תפקידו של הלחם המסורתי , לא רק משחרר את עידה ממה שהיא תופסת בקלוריות מיותרות , אלא הוא גם מציג אותה כמודרנית , כמי שמאמצת חידושים וצועדת עם רוח הזמן . עידה ממלאה את צו המודרניות בדרך המתאימה לה . היא אינה מתנזרת מן הלבנה , מן הזיתים או מן הגבינה עתירת השומן , אך בוחרת למעט בלחם ובסוכר . ארוחת הבוקר א...  To the book