ד. התחנה השנייה: קאהיר

בזמנו של יהודה הלוי היתה בירת מצרים עדיין מורכבת משתי ערים שונות ונפריות זו מזו' הריהן : פסטאט' המרכז הקדום שנוסד על ידי הכובשים הערבים הראשונים באמצע המאה השביעית' וקאהיר שנבנתה על ידי הפאטימידים בשנת 969 ושימשה להם עיר מלוכה . " אין לומר בוודאות גמורה' לאיזו משתי הערים פנה המשורר' אם כי נראה יותר שהתאכסן בפסטאט מושב הנגידים ; לשם פשטות הוזכרה להלן תחנתו השנייה במצרים בשמה הכולל המקובל בימינו והוא : קאהיר . את תור הזהב בהתפתחותה של פםטאט מסמנת התקופה שבין סוף המאה העשירית ובין מחציתה הראשונה של המאה האחת עשרה . אז נחשבה העיר לאחת משכיות תבל . והנוסעים אלמ _ קךסי ( 985 ) ונאצר א כסךו ( 1046 ) תיארו בההשתוממות והתפעלות את רחובותיה הנהדרים' את בנייניה בני ארבע חמש קומות ויותר' את הגינות על גגותיהם' את שוקיה שהכילו שפע של סחורות יקרות ומרהיבות עין וכד / ברם' בעקב התנוונותו המתמדת של שלטון בני פאטמה ירדה פםטאט פלאים במשך המאה הי"א' עד כדי כך ששטה ניכר ממנה הפך לחרבות והללו לא הוקמו מחדש . ** עם כל זאת היתה פסטאט אפילו במצבה הירוד עיר םוחרים חשובה למדי ובפרט מקום מגוריהם של הרבה ' יהודים עש...  To the book