חלק ראשון א. הרקע ההיסטורי

חורבנה של קורדובה בשנת 1013 היה כרוך בתוצאות חמורות לשלטון המוסלמים בספרד כולה . על אף הפגמים המרובים בהנהלת מלכותם של בני אומייה ושל משפחת אלמנצור ועל אף ההבדלים הגזעיים והחברתיים העצומים שהיו בעוכריה , התקיימה במדינת קורדובה חזית מאוחדת של כוחות האיסלאם לעומת החזית הנוצרית שנדחתה לצפון הארץ . ובניגוד לכך לא היה בכוחן של מדינות אנדלוםיה הקטנות ( יאלטואיףי ' ( יורשותיהן של מלכות קורדובה , להכניע את אויבן המשותף' בייחוד משום שכל אחת מהן שאפה לבלוע את שכנתה ולא להתאחד אתה . בין כל אותן הממלכות או הנסיכויות של הערבים , הברברים והמלאכים התנהלו כמעט תמיד מלחמות , והשנאה ההדדית העבירה אותן על דעתן עד כדי בך' שהשתמשו זו כנגד זו בעזרתם של שכירים נוצרים . על ידי כך ניתנה למלכויות הנוצריות ההזדמנות להחליף כוח ולהתכונן למלחמה במוסלמים . פרנאנדו הראשון ( 1065-1035 ) צירף יחד את מדינות קאסטיליה וליאון בשנת , 1037 ובאמצע המאה האחת עשרה התחילה התקפת הנוצרים על נסיכויות יריביהם . לרום שיאה הגיעה התקפה זו בזמנו של אלפונסו השישי מקאסטיליה , ( 1107—1075 ) מושל בעל מרץ ויוזמה ; בין השאר עלה בידו לספח למלכ...  To the book