בדיקה חדשה של המקורות

הדיבור לכל המאוחר בתחילת המאה השביעית אין פירושו שהוא מוציא בהכרח את המאה השישית' או אף החמישית . איש לא העז לשער גבול עליון בצד גבול תחתון זה' משום שהראשון היה בו כדי להפוך על פניה את הדעה המקובלת בדבר מוצאו המאותר של הפיוט העברי . נםתכל נא במקורותינו בלא כל דעה קדומה' ובראש וראשונה במדרשים העתיקים . כידוע' שבצד מאמרות עתיקים מאוד' שנמסרו בלא שם אומרם' יש אחרים המיו חסים לאנשים' שאנו מכירים את זמנם ואת מקומם . ואין כל טעם בידינו להטיל ספק בדיוקה של המסורת הזאת . מאימתי מכנים את השיר שהשמיעו בבית הכנסת בשם פיוט ? אנו מוצאים אותו במדרשים ישנים' בפיסקאות שאין לקבוע את זמנן' אולי כבר בראשית רבה פרשה פ"ה' ששם אנו שומעים אותו מפי רב הונא ( אמורא בן המאה השלישית ;( אלא שכל הפיסקה כולה פירושה שנוי במחלוקת' ועל כן אפשר שאין לעשות בה שימוש של סיוע לדבר . " אולם יש בידינו בארבעה מקומות' במדרשים שונים' מסורת ידועה יפה וחוזרת ומובאת לעתים קרובות בעניין התנא רבי אלעזר בן שמעון ( היה בגליל במאה השנייה . ( הלשון מתחלפת' אכל תמיד נאמר עליו שהיה פייטן ( או פיטוי ' פייטוס . ! " ( ואתה שואל על שום מה הי...  To the book