פרק חמישי: חידושו של ר' יצחק אבן־כלפון בגדר החרוז

מתוך מה שאנו רואים בשירה שלאותה שעה יש לנו לדון ולומר , שחרוזים ששימש בהם אבן כלפון נתחדשו בבית שירתו . מה מצינו בחרוז תחילה בימי הפייטנים הקדמונים ? הואיל והפיוטים היו ארוגים מחרוזות מחרוזות לא היה החרוז משמש אלא מנייךטורים מועט של המחרוזת , ואותם חרוזים מועטים היו נמצאים להם בלשונם הרחבה כדי ספקם של פיוטיהם , אבל המשוררים הספרדים שלאחר מכן , שבאו לחרוז שירים ארוכים בחרוז חוזר , היה מעשה החריזה קשה עליהם יותר מדאי , שמנין יימצאו להם בלשונם , שאין תחומה אלא לשון המקרא בלבד , חרוזים מרובים כדי בתיה של קצידהז עניין זה לא היה יכול להתיישב כדרך הטבע אגב מעשה השיר . ההשראה של השירה אין כוחה להוציא מן הלשון חרוזים יתר על מה שיש בה . ואם אין שיטה ערוכה באה ומרבה חרוזים לפני המשורר בדרך מוכנית , הוא לבדו אינו יכול להם לחרוזיו . שאלה זו כבר היתה לפני דונש בן לברט , שכן הוא שחרז תחילה שיריו בחרוז חוזר , ומתוך שיריו אנו רואים את שיטתו . חמישה שירים הם בעלי מידות בשירי דונש שחרוז חוזר משמש בהם , ואלו הם : 'דעה לבי חכמה , 1 ' 'לדורש החכמות 2 ' וחרוזם אחד : -לים ; 'לרב לו ים חכמות 3 ' וחרוזו -לים ;...  To the book