מפעולת דיבור לטקסט כתוב: מודלים של טקסט וטקסטואליות אצל אריסטו וקודמיו

גבריאל צורן . 1 אריסטו , אפלטון ובעיית הכתב אריסטו הוא לא רק ראשון התיאורטיקאנים השיטתיים של הספרות , הוא גם הראשון שבמרכז תפיסתו עומד מושג מובחן ואוטונומי של יצירה ספרותית . אני מבקש לטעון כי המושג הזה התאפשר בגלל אימוץ המודל של הטקסט הכתוב ליצירה ספרותית , במקום המודל הקדום יותר של השירה האוראלית . מימיה הראשונים מלווה הספרות היוונית כל הזמן גם במעין שיח מטא-פואטי הנותן ביטוי לתפיסה של מהי שירה ומה היא שיריות . די לציין את הומרוס , הסיודוס , כסנופאנס , פינדרוס , אריסטופאנס ואפלטון , כדי להראות שרשרת של הוגים - מהם משוררים ומהם פילוסופים - שנתנו את דעתם לשאלה זו קודם לטיפולה השיטתי בידי אריסטו . התשובות שניתנו לשאלה היו רבות ושונות , ואם גם לא היו שיטתיות כשל אריסטו , הן אמרו דברים חשובים שבלעדיהם , בלי ספק , אי אפשר היה גם לכתוב את \ זפואטיקה . יחד עם זאת , ולמרות השונות של התשובות , יש דבר אחד המשותף ביניהן והמבחין אותן באופן נחרץ מאריסטו : כל ההוגים שלפני אריסטו , כאשר התייחסו לשירה , ראו לנגד עיניהם שירה אוראלית ולא כתובה . הסיבות לכך רבות ושונות . לגבי המוקדמים מבין ההוגים זו הית...  To the book