|
|
רות רונן תומס קרן תופס אינקומנסורביליות כמצב שבו שתי תיאוריות או שתי מסגרות תיאור 1 חסרות אמת-מידה משותפת : אין קריטריון משותף או אובייקט מחוץ לכל אחת מן התיאוריות אשר יכולים לשמש קרקע משותפת להשוואה ביניהם . כך על-פי קון , דוגמה אופיינית לאינקומנסורביליות הם היחסים שבין פרדיגמה כימית הגורסת שמינים כימיים הם תוצר של קירבה הדדית בין חומרים , לבין התפיסה של מינים כימיים כהתרכבות של חומרים . במקרה מעין זה הלקסיקון של הכימאי , אך גם מערכת המושגים ודרך ראייתו את העולם שלפניו , משתנים על פי הפרדיגמה שבה הוא מחזיק . כך לפי קון , היות שכל פרדיגמה בונה עולם משל עצמה ושינויי פרדיגמה נתפסים בשינויים באונטולוגיה עליה מצביעה פרדיגמה מסוימת , אינקומנסורביליות נתפסת כהנחה סימפטומטית לתפיסה הפילוסופית לפיה אין עולם מאחורי התיאוריות שאנו בונים ולכן כמשקפת את חוסר היכולת לקיים יחסי 2 ייצוג בין שפה או תיאוריה לבין העולם . אך האם זו באמת הדרך היחידה להבין את מקומה והשלכותיה של האינקומנסורביליות ביחס לייצוג י במאמר זה אטען דווקא לפירוש ריאליסטי של אינקומנסורביליות . טענתי היא שלולא היתה השפה נתפסת כאמצעי ל...
To the book |
|
|