מטקסט למשמעות: אמצעי ההערכה

טניה רינהרט . 1 גישה פונקציונלית לפונקציה הפואטית במאמרו הנודע "בלשנות ופואטיקה " מציג יאקובסון את השאלה "מה הופך מבע לשוני ליצירת אמנות" ( Jackobson 1960 ) ותשובתו היא שבמבע כזה ( למשל : טקסט ספרותי ) הפונקציה הפואטית היא הדומיננטית . פונקציה זו מוגדרת בהתכוונות המבע ( השדר ) אל עצמו , בשונה מן הפונקציה הרפרנציאלית המתכוונת אל העולם ( המצוין ) שאותו אמור המבע לייצג . מימושה הלשוני של הפונקציה הפואטית , על-פי יאקובסון , הוא בקטיעת הרצף על-ידי תבניות שונות של שקילות ( אקוויוואלנציה . ( שקילות בשימושו של יאקובסון היא מושג רחב הכולל תבניות חזרה צליליות : חרוז , משקל , אליטרציה ותקבולת תחבירית , וכן שקילות סמאנטית : אנלוגיה , תקבולת ניגודית ולשון פיגוראטיבית- בייחוד מטאפורה . תבניות אלה אכן רווחות מאוד בטקסט הספרותי והמאפיין את גישתו של יאקובסון במאמרו זה הוא תפיסתן כממלאות פונקציה אסתטית בעיקרה : הפיכת המבע לאמנות . מאמרו של יאקובסון התמקד אמנם בעיקר בלשון השירה , אך תבניות השקילות רווחות גם בפרוזה , ואפשר למצוא גישה דומה אליהן במחקריו של הפורמליסט הרוסי שקלובסקי [ על-פי סיכומו של ארליך ....  To the book