האמת שבין מסגרות האמת: אוטוביוגרפיה עדות, גוף ואתר

אורלי לובין ההוכחה שספר אוטוביוגרפיה מכבד את מרכז-האמת שסביבו הוא מתארגן , יכולה להיות שמרכז כזה שואב אותו לקראת השתיקה . מי שמצליח לייצר את הספר שלו עד תומו לא הגיע לקצה-עצמו . לו הגיע , היה דיבורו ( speech ) נחתך . ובכל זאת , הדרמה - כמו גם העוצמה - בכל הווידויים ה"אמיתיים" היא , שאתה מתחיל לדבר רק עם תחזית על אותו רגע שבו לא תהיה מסוגל יותר להמשיך . יש משהו שיש להגיד אותו ושאי-אפשר להגיד אותו : זה לא בהכרח שערורייתי , זה יכול להיות די בנאלי - לאקונה , , void מרחב שנחבא מהאור משום שטבעו הוא אי-היכולת להיות מובא לחשיפה באור , סוד ללא סודיות שרגע שבירת החותם שלו הוא האלימות עצמה . [ Blanchot , L'Amilie ] ביוני 1943 נערך בקיבוץ יגור ערב זיכרון לציון הירצחן של שתי לוחמות מן התנועה , שתיים ממנהיגי ומנהיגות מרד גיטו וארשה , טוסיה אלטמן וצביה לובטקין . "טוסיה וצביה , " אמר מאיר יערי , "עתה כבר אגדה ... לא זכו למלט את שארית הפליטה - את כבודנו הצילו ... בראש המחתרת התייצבה חברה דווקא ... בשום תנועת שחרור , אולי מלבד מתנועת המחתרת המהפכנית ברוסיה ... לא הגיעה האשה למתח כזה של הקרבה עצמית ולהזד...  To the book