(ב) אלפא ביתא דבן סירא

לעומת תולדות בן סירא , שנראה שמחברו לא הכיר את מעה"ד , הרי בנוגע לאבד"ס כמעט ודאי שמחברו הכיר את המדרש שלנו בנוסח כלשהו . הסיפור המשותף לשני החיבורים הוא הטיפוס הסיפורי הידוע בשם 'שלח לחמך על פני המים . ' מתוך חמש היחידות המרכיבות את הסיפור הזה בנוסח מעה"ד — לימוד שפת החיות ; העורבים ואוצר שלמה ; החייאת האריה המת ; החמור המרדן ; התרנגול ועשר נשותיו — אבד"ס מביא רק את שלוש הראשונות . מעניין שאין הן מקובצות ביחידה אחת : הסיפור על לימוד שפת החיות וגילוי אוצר שלמה מצוי בחטיבה הקשורה לפתגם ז ( זרוק מילחך בימא ביבישתא את משכחת ליה , ( והסיפור על החייאת האריה מצוי בחטיבה הקשורה לפתגם ט ( טב לביש לא תעביד ובישא לא מטי לך . ( כמו שהוכיח יסיף , אמנם שינה מחבר אבד"פ את הסיפור לצרכיו , ולכן גם חילק אותו לשניים והדגים בעזרתו כמה פתגמים , אך 'שכח' ( או לא הצליח ) להסתיר את הקישור ההדוק של הסיפור אל הדיבר החמישי . בסצנה המרכזית , שבה הלוויתן מעניק לגיבור את ידיעת שפת החיות , ברור שהגיבור זכה לכך מפני שקיים את מצוות אביו : 'אמר לו [ הלוויתן : [ בני מפני מה זרקת לחמך בים ? אמר לו : מפני שלמדני אבי מנעו...  To the book