(ב) הסיפורים הראשיים

המרכיב השלישי של החטיבה , הבא לאחר הדיבר והפתיחה הדרשנית , הוא הסיפור . היו חוקרים ששיערו שבמדרש ה'מקורי' היה מספר קבוע של סיפורים לכל דיבר " . אמנם השערה זו מתקבלת על הדעת ( שכן אנו מכירים תופעה דומה בקבצים לא עבריים , ( אך על סמך עדי הנוסח שבידנו אי אפשר למצוא לה עד כה כל ביסוס . מכל מקום , בנוסח שלנו לא נראה כי יש עיקרון מכוון כלשהו הקובע את מספר הסיפורים הנלווים לכל דיבר ודיבר . בסיפורים הראשיים יש כמה סממנים חוזרים : אף על פי שהם מספרים בדרך כלל על גיבורים אנונימים ( כגון חסיד ואדם אחד , ( אין הם מתקיימים בעל זמן ובעל מקום . כל הסיפורים מעוגנים היטב בהווי ובאורח החיים היהודי ומתרחשים ביישובים ובקהילות יהודיות . גם אם לא נזכר שם למקיים את הצו ( עמ' 74 במהדורה ) ובפתיחת הדיבר 'לא תחמוד' מוצעת אלטרנטיבה : 'תורת אלוהים חמוד בלבך' ( שם עמ' . ( 87 9 ב'זכור' — סיפור 10 ד בנספח ד להלן , עמ' 59 במהדורה . 10 ב'לא תחמוד' — סיפור 23 ט . עמ' 88-87 במהדורה . 11 לתר מדבר על סיפור אחד לכל דיבר וקובע זאת על סמך טופס של קטעי הגניזה שהוא מכנה 'מדרש א" ' ) על המדרשים לעשרת הדברות , ' עמ' . ( 225 דן ...  To the book