|
|
א תאשם שמרון כי מרתה באלהיה בחרב יפלו עלליהם ירחשו והריותיו יבקעו : ב שובה ישראל עד יהוה אלהיך כי כשלת בעונך : ג קחו עמכם דברים ושובו אל-יהוה אמרו אליו כל-תשא עון וקח-טוב ונשלמה פרים שפתינו : ד אשור לא יושיענו על-סוס לא נרכב ולאנאמר עוד אלהינו למעשה ידינו אשר-בך ירחם יתום : ה ארפא משובתם אהבם נדבה כי שב אפי ממנו : ו אהיה כחל לישראל יפרח כשושנה ויך שרשיו כלבנון : ז ילכו ינקותיו ויהי כזית הודו וריח לו כלבנון : ח ישבו ישבי בצלו יחיו דגן ויפרחו כגפן זכרו כיין לבנון : ט אפרים מה-לי עוד לעצבים אני עניתי ואשורנו אני כברוש רענן ממני פריך נמצא : י מי חכם ויבן אלה נבון וידעם כי-ישרים דרכי יהוה וצדקים ילכו בם ופשעים יכשלו בם :
To the book |
|
|