|
|
א ויהי כאשר זקן שמואל וישם את-בניו שפטים לישראל : ב ויהי שם-בנו הבכור יואל ושם משנהו אביה שפטים בבאר שבע : ג ולא-הלכו בניו בדרכיו ויחו אחרי הבצע ויקחושחד ויחו משפט : ד ויתקבצו כל זקני ישראל ויבאו אל-שמואל הרמתה : ה ויאמרו אליו הנה אתה זקנת ובניך לא הלכו בדרכיך עתה שימה-לנו מלך לשפטנו ככל-הגוים : ו וירע הדבר בעיני שמואל כאשר אמרו תנה-לנו מלך לשפטנו ויתפלל שמואל אל-יהוה : ז ויאמר יהוה אל-שמואל שמע בקול העם לכל אשר-יאמרו אליך כי לא אתך מאסו כי-אתי מאסו ממלך עליהם : ח ככל-המעשים אשר-עשו מיום העלתי אתם ממצרים ועד-היום הזה ויעזבני ויעבדו אלהים אחרים כן המה עשים גם-לך : ט ועתה שמע בקולם אך כי-העד תעיד בהם והגדת להם משפט המלך אשר ימלך עליהם : י ויאמר שמואל את כל-דברי יהוה אל-העם השאלים מאתו מלך : יא ויאמר זה יהיה משפט המלך אשר ימלך עליכם אתבניכם יקח ושם לו במרכבתו ובפרשיו ורצו לפני מרכבתו : יב ולשום לו שרי אלפים ושרי חמשים ולחרש חרישו ולקצר קצירו ולעשות כלי-מלחמתו וכלי רכבו : יג ואת-בנותיכם יקח לרקחות ולטבחות ולאפות : יד ואת-שדותיכם ואת-כרמיכם וזיתיכם החובים יקח ונתן לעבדיו : טו וזרעיכם וכרמיכ...
To the book |
|
|