ספר רביעי

א בקיץ שלאחריו r בעונת השתבלות התבואה , פרשו עשר אניות של הסיראקוסים ועשר של הלוקרים - אל מימיני של סיקליה ותפסוה לפי בקשתם של המיסינים עצמם ! ומיםיני מרדה באתונאים . ר / סיראקוסים עשו זאת בעיקרו של דבר' מפני שראה שמקום זה עלול לשמש בםיס התקפה נוח על סיקליה , והם פחדו שמא יגיחו ממנו פעם האתונאים בחיל גדול ויעלו עליהם . והלוקרים עשו זאת מתוך שנאתם לריגיים ,- שכן רצו להכריעם בים וביבשה . ובאמת פשטו הלוקרים באותו זמן עצמו כאיש אחד אל אדמת הריגיים , כדי שלא יחישו עזרה למימינים ! ולא עוד אלא שגולים ריגיים שהיו אצלם עוררום לכך . כי ריגיון היתה זמן רב שרויה במחלוקת , ואי אפשר היה להם באותה שעה להתייצב בפני הלוקרים , שהיו מתוך כך להוטים עוד יותר להתקיפם . לאחר שהשמו את אדמתם , נסוגו הלוקרים בחיל היבשה שלהם , אך האניות המשיכו לשמור על מיסיני . וגם אניות אחרות צוידו , שהיו עתידות לעגון במיסיני ולעשות מכאן מלחמה עם הריגיים . ב באותו אביב עצמו ובאותו זמן בקירוב , לפני שהתבואה באה לידי גמר בישולה , פשטו הפילופונסים ובעלי בריתם אל אטיקה בפיקודו של אגים בן ארכידאמוס , מלך הלאקדימונים . הם חנו בה והשמ...  To the book