|
|
עבודתי הניחה במובלע הנחות בסיסיות אודות משמעות היצירה הספרותית הקירקגוריאנית ויחסה לקירקגור עצמו . ראשית , השתמשתי בטקסטים הקירקגוריאניים : היומנים , היצירות הפסוידונימיות והכתבים הדתיים ללא אימוץ ההבחנות הרווחות המקובלות ביחס אליהם . התייחסתי היצירה כולה כמבטאת את קירקגור במידה שווה . שנית , התייחסתי הטקסטים הספרותיים כמשקפים את ההתמודדות של קירקגור עם עצמו עם קיומו המנוכר . קירקגור וקיומו ולא הקורא , הוא מרכז התעניינותה היצירה הקירקגוריאנית . באיזו מידה הנחות אלו מבוססות ? ובאיזה אופן יש לבססן ? פתרון שאלות אלו הכרחי לצורך המשך הניתוח . רק פתרון מניח את הדעת להן , יאפשר המשך ניתוח היחס שבין האקסיסטנציה והדת מתוך נקודת המוצא שאותה אימצתי — צעידה בעקבות ההנהרה העצמית הקירקגוריאנית . אולם לפני שמתמודדים עם שאלות אלו , עולה שאלה ראשונית יותר . מדוע האינטרלוד ממוקם דווקא כאן ? מדוע אין הוא ממוקם בראשיתה של העבודה ? תשובה מלאה לשאלה זו תינתן בסעיף , 5 אך באופן ראשוני וארעי אומר , שמיקום האינטרלוד כאן , בא להורות שאין לנתק את הדיון ה'מתודולוגי' מנקודת המוצא הפרשנית הממשית . המתודולוגיה אינה...
To the book |
|
|