פרק שמיני על פתחו של גנוז: מ.י. ברדיצ'בסקי

בתולדות המחשבה הישראלית טבועה דמותו של היאחר' במזל של טראגיות מיוחדה . הפרישה מן הציבור והסטייה מן המקובלות והמסורת אמנם הרבה יסורים כרוכים בהן . אלא שהאישיות המתבדלת או המובילה מוקרנה מאיזה זיו מיוחד משלה — , הוא מתלווה אליה בגלותה , מרמז על הכיפורים בעתיד , וממתיק את דינה . המסורת גופה שאינה סובלת כל יאחר / אף היא אינה דוחה אותו לגמרי . הערות בדמותו של הלה אינה מנותקת כולה משרשי עם עתיקים : אף בבדידותה יונקת דמות זו מחיוניותו של העם , נשמעת לקדמות הצפונה במעמקי העם . והרי נמצא ה'אחר' גולה ויורש כאחד , פורש מ'בית אבא' ודבוק בו בגלותו , מתהלך לבדו בנתיבות ייחוד נעלמים וצמא להדים מרשותו של הקיבוץ הלאומי . אפילו אותם ספרים גנוזים שלנו מימי קדם לא פס קולם : 'מחרישים היו בעלבונם , ' ומטפחים , כביכול , את צפייתם לפדות אשר בוא תבוא , לעין אשר תחדור אליהם מעומקי הדורות וברחמים רבים תקבצם הביתה . וה'אחרים' שבתלמוד ובמדרשים , בקבלה ובחסידות , לא נשתכחו ממנו עד היום , ודמותם עודנה משפיעה במחשבה וביצירה של ישראל . פוגעים היו בנו בזרותם , מתמיהים בפרישה שקיבלו על עצמם . ואילו גם כיום הם משרים עלינ...  To the book