פרק ז: אזהרות ערב מבול

בראשית , 1938 כתב פרידריך אלטמן לווילפריד ובישר לו על הולדת בנו בכורו . הקהילה הקטנה שיישבה את הזורע חיתה בצריפים , ורוב רכושה היה עדיין בתוך ארגזי ההובלה , שעוד התנוססו עליהם שמות השולחים מברלין . אבל בית הילדים בקיבוץ היה הבניין הקבוע הראשון . לא מיד שלח וילפריד את ברכותיו ; החדשות העמיקו את תחושת בדידותו שלו . הוא כתב : "מחשבותי מרבות לפקור אתכם ; כשאני עייף , אני נעשה מורע לריקנות חיי . ואז על מנת להתגבר על בדידותי , אני חותר אליך , שואף להיות יחד אתכם ומתגעגע אליך , אל כולכם , אל הארץ . " מרטין בובר עמד לעזוב את גרמניה . בפברואר כתב וילפריד להפנהיים ושלח ברכות ליום הולדתו של בובר . כמתנת פרדה צירף העתקי רישומים שצייר בקונגרס וצלאר ב . 1919 בובר השיב : אני רוצה לומר לך , שאני מחשיב מאור את דבריך . אתה מזכיר זכרונות משותפים שבשעת פרדה זו ... הם חיים מחדש . יצרנו בהקשר היהודי אלמנט ... שאין להגדירו במילים רגילות ... קהילה שקטה , כמעט בלתי מוחשית ' . ה'אנשלוס , ' סיפוח אוסטריה בידי הנאצים במארס , 1938 החיש את רדיפות היהודים בירי השלטון הנאצי , קורם באוסטריה , וכעבור שבועות מספר ברייך...  To the book