|
|
בחמשת הפרקים הראשונים של חיבורו מסכם הרודוטוס מה שהיה בעיניו עיקר המיתוס ההיסטורי : ארבעה מקרים של חטיפות נשים , שהאחרון בהם גרם למלחמת טרויה , כאשר בשל אישה ספארטנית אחת התקיפו היוונים והרסו את ממלכת פריאמוס , חכמי הפרסים מוסיפים — לדברי הרודוטוס — שמאז היה העם היווני עוין להם , שכן הפרסים תובעים לעצמם את אסיה ואת העמים הברבריים היושבים בה . רוב המלומדים גורסים , ש'מלומדי הפרסים' שסיפרו להרודוטוס דברים אלה לא היו ולא נבראו , אלא שאינם מסבירים , מדוע המציא אותם הרודוטוס ולשם מה שינה כל כך את סיפורי האפוסים . הדבר האופייני והבולט בסיפורו זה הוא העדר כל רמז לפעילות אלוהית ; לנגד עינינו פועלים יצרים אנושיים : רדיפת בצע , אהבה ( אם זה השם הנכון למניעיהם של החוטפים ) ושאיפת נקם . נוספת עליהם כסילות , וכל אלה גורמים לתוצאה מדינית , מלחמה , שאינה גזירה משמים כמלחמת טרויה , 17 יתרה מזו ; בעינינו נראות הסיבות שמייחס הרודוטוס למלחמה מפוקפקות בחלקן . אבל מותר לחשוב , שגם הרודוטוס לא משוכנע מסיפורו , שכן הוא שם אותו בפי פרסים , ומוסיף , שאין הוא מוכן לחקור בעניינים אלה , ויעסוק במה שהוא יודע . בספ...
To the book |
|
|