|
|
הגישה לתולדות יוון ותרבותה , שרווחה בקרב חוגים רבים באירופה , ובראש וראשונה בבריטניה ובגרמניה , מתבטאת בדברי ביירון בשיר מפורסם :- איי יוון . איי יוון . שם ספפו באהבה אכלה שם מקור חכמת שלום וקרב ... ביירון יצא להילחם למען יוון בהתקוממותה נגד השלטון הטורקי בשנות העשרים של המאה הקודמת . בבית אחר של שירו הוא אומר , בעומדו בשדה הקרב של מאראתון : כי על יד קבר הפרסים איך עבד את עצמי אשים . שתי תמונות אלו , היוונים כיוצרי תרבות האדם 'בשלום ובמלחמה' וכלוחמי חירות ללא חת וללא פשרה , קבעו מהמאה התשע עשרה את התדמית השלטת של יוון העתיקה . הקורא בספרים רבים מאותה תקופה עשוי לחשוב , שכל בני יוון היו אנשים כתמיסטוקלס , פריקלס , אאוריפידס או אפלאטון ואריסטו . לפי גישה זו בילו היוונים והאתונאים בראשם את רוב זמנם — כאשר לא היו עסוקים במלחמה במלך מזרחי או בגירוש טיראן מקומי — בדיונים פילוסופיים על ה'טוב העליון , ' על 'שלמות , ' על הדרך הטובה ביותר לניהול מדינה , וכמובן ביצירה אמנותית — פיסול , בנייה ותיאטרון . כל יתר הדברים הנחוצים לקיום אדם , כמו אכילה , דיור , עבודה וכולי לא נראו חשובים דיים להיסטוריון...
To the book |
|
|