האדם עם אחרים

איגרות בי אליק [ תר"ן-תרצ"ז ] מאת שלמה צמח דברי הבאים מסתמכים על שני הכרכים הראשונים של איגרות ביאליק . ! עם קריאתן' מהביטוי הצפון בתוכן ומהקול שעלה מהן , כתבתי דברים אלה . אין הם אפוא דברי מחקר המבררים את האמת האובייקטיבית ומחווים דעה — הדין עם מי ; או מעריכים את אופיו של ביאליק ושוקלים אותו במאזני הטוב והרע . רצוני היה למצוא את האמת הנפשית של המשורר , שהיא בוודאי , בתוקף המציאות , חד צדדית . אבל דווקא אחריה , אחרי אמת סובייקטיבית זו דרשתי , היינו , כיצד חש הוא וכיצד ראה הוא את עצמו במשאו ומתנו עם אחרים . א . סוד היצירה והריהו כאן במכתביו כמו שהיה בכל מקום : בטוי נעלה ואדיר של יצר פעלים שהיה טבוע בו מתחלת ברייתו ושקצרה ידו לגבור עליו , כי חזק היה ממנו . לא אהב את מתק קולו של השופר בעבי היער . אבל גם את גניחות האילנות הבודדים הנאנחים והמכריזים על כאבם לא חיבב . כמה הוא מתייהר , שאטם אוזנו להם . אל רבניצקי הוא כותב , 'מעולם לא התגלינו ולא השתפכנו איש לפני רעהו , ועל שולחן אחד כזב לא דברנו . כמוני כמוך נשנא התגלות לב והשתפכות נפשי . ולברנר הוא אומר : יאיני אוהב את האנחות ואת האנקות , אפ...  To the book