|
|
אל הציפור נתרנ"א ] מאת דוד יוסף בורנשטיין גילוי יחיד ערך בקורות התרבות העברית כגילוי זה של שירת ביאליק' יש לעמוד על טיבו . מה נשתנתה שירה זו' ומה הוא העושה אותה חטיבה אחת בעולמה ? במה כוחה גדול להיות שירת סגולה לישראל' שבני הדור לא זזו מחבבה עד שקבעוה חותם על לבם ? ומפני מה' משנתגלתה שירה זו' התחילו סופרי ישראל לנטות שלא מדעתם אחר רוח לשונו של ביאליק' 'יוצר הנוסח ? ' לאמיתו של דבר' כל שאלה ממין זה תשובתה מתוכה . נמשך הציבור אחר היוצר האמן - מכאן שחתר זה וירד למעמקי נשמתם ותיכן את כל רוחם ; מכאן שכיוון וקלע לתוך לבם' שפתח פה לאלם נפשם' שהחזיר להם את אבידתם . כך הוא דרכו של יוצר אמן' שהוא בא בכליו ובמכשיריו ודולה מעמקי תהומות נפשם של בני דורו' ממקורות רוחם החתומים ; ולאחר שהתקין את מה שדלה ועשאו כלי והלבישו צורה ואיזן ותיקן לו בית אחיזה לרבים' הוא חוזר ונותנו לפניהם . והציבור' שהוא מכיר את שלו' מחזיק טובה ושומר חיבה למי שהעלה
To the book |
|
|