'כל כלה בסודנו תבוא': משקל, צורה ומשמעות בשירת אלתרמן

ה'נוסח' המנדלאי והדיאלקטיקה שבין העברית והיידיש מאפשרים ליוצר ולשליחו להיות מעין צפרדע , יצור דו חי ודו לשוני , שיכול לקפוץ לתוך הרקק הכסלוני ולשמור על זהותו ה'חוץ ביצתית' גם כשהוא שוקע בה בכל גופו . תרגום חוויית השניות והפיצול לאירוניה שמבטלת את הדיאלקטיקה של יצירה כמו ' בסתר רעם' אפשר לראות ביצירותיו של מנדלי קריאה לשינוי ערכין . 'ותשובתי כסלונה / ... / כי איויתיה , ' על פי הקריאה הזאת , הוא היגד שאינו 'אמתי' ואינו רציני , והמתבונן מבחוץ , כמו מחברו המובלע , מבין את מופרכותו ונלעגותו , ומי שאומר את המשפט הזה , על פי התפיסה הזאת , הוא 'היהודי מנדלי' שכלוא בתוך הסיפור ואינו מייצג את ערכיה האמתיים של היצירה ויוצרה . כך הבין ברנר את היצירה וקבע : 'לגבי מנדלי , מציאותה של כסלון קובעת אמת לעצמה , אמת קיימת ועומדת מחוצה לו , ליהודי מנדלי , הנמצא בתוכה . היהודי מנדלי למספר מנדלי אך חומר הוא , שרואים בו בעיני אמן ודנים עליו ועל טיבו דין אמת על ידי בדיקה והבחנה . ' השימוש המיוחד של אברמוביץ בשם 'מנדלי מוכר ספרים , ' החורג מהשימוש המקובל בפסברונים , מאפשר את הבלבול המהותי בין שתי נקודות המבט , ...  To the book