לא הכול הבלים יוסי בנאי קורא אלתרמן

העולם האנושי . בהמשך הדברים מועצמת השליליות עד לשיאה : הכסלונים מדומים באכזריות ( משעשעת ) לנמלים חמדניות : זו הנמלה הכסלונית שתי קרני המשוש לה כתבנית ידי אדם , ובה תמשש כל דבר , הנמצא לפניה בדרך . ולה חוש הריח טוב ונפלא מאוד להריח מרחוק כל דבר חפץ , ואפילו טמיר ונעלם תשע אמות בקרקע , או צרור בשמלותיך . עם לא עז הבריות הקטנות האלו ובתחבולות מחוכמות הן משיגות צרכיהן . והוא מחסד הבורא ורחמיו על כל מעשיו , היושב וזן אותם עם ביצי הכנים יחדיו ( שם . ( אחרי התיאור הזה מדווח על עזיבת כסלון 'ברוגז ובבוז , ' ואם אין די בכך , הפסקה מסתיימת בציון המקום שמשם כותב מנדלי את הדברים - כסלון בכבודה ובעצמה . להזכירנו , כל זה במהלך מפותל ודחוס אחד . השניות של שתי התשוקות הסותרות - מצד אחד להעניש את הכסלונים על קרתנותם הבלתי נסבלת ( ראו בתיאור ההצטופפות של הנמלים הכסלוניות סביב הזר המגיע למקומם , ( ומן הצד האחר להציל אותם ואת אורח חייהם ( הקרתני ) מהיעלמות - היא המעניקה לסטירה המנדלאית את כוחה ואת אופייה . עזיבת כסלון וההימנעות מן הכתיבה עליה הן גזר הדין שמנדלי גוזר על עצמו ( ועל הכסלונים ) כשמתגברת עליו ...  To the book