גבריות, אלימות, לאום: תפיסת המתחם הציבורי של תאודור הרצל

לקוצו של יו"ד , לפרט טכני , פורמלי , כמו שני גרגרי שעורים במרק , הקפדה של מה בכך על הלכות תחום שבת , איות שמו של נותן גט , או חילופי זהות בגלל תאוות בצע של הגזבר , ראש הקהילה . ואולם לכל האירועים הללו יש משמעות ייצוגית מטונימית מובהקת שחושפת את האנומליה של החברה היהודית , ומראה אותה . 'הנגע , ' לדברי הדובר המספר ב'קוצו של יוד , ' 'עומד בקירות הבית . ' אנו זוכרים את חורבן הבית אלפי שנה , אבל 'לחורבן האומה נקשיח לבנו . ' בפואמות ההיסטוריות , 'שירי עלילה מקורות ימים ראשונים , ' יל"ג מחריף את הביקורת , ואין הוא עוסק רק בסוגיות המשכיליות האקטואליות על דת וחיים , אלא מבקש לגעת בשורשיה ההיסטוריים של ההוויה היהודית . שמעון , גיבור 'בן שני אריות' שנלקח בשבי לרומא לאחר החורבן , ניצב בזירה כדי להילחם על חייו מול האריה כשאהובתו מרחה , השבויה גם היא לאמתה של מטרונה רומית , יושבה עם גבירתה ביציע הזירה וצופה במתרחש . מפעם לפעם מפנה הדובר המספר שאלה תמיהה : 'אזן שומעת השמעת תחנונים אלה , ' ? 'עין ראה הראית אלה הדמעות , ' ? והוא משיב : 'אלהיך אלהי שמשון אל אלים , סר מעם נחלתו ומגבוךיהו ויהי עם אויביהם ...  To the book