משולשים של כמיהה: נופי ניו יורק בשירת היידיש

דוד רוסקיס א מן התחנה הראשונה של כל מהגר לאמריקה , אליס איילנר , הם הושלכו בבת אחת לא אל תוך כור היתוך , אלא אל תוך קעסלגרוב , קלחת מבעבעת , כמו שקרא לכך דוד איגנטוב , בתחום השפה ובתחום החברתי הכלכלי . מעולם לפני כן לא נדרשו כל כך הרבה יהודים דוברי יידיש להתחכך ביהודים אחרים מאזורים שונים שדיברו בניבים שונים . מבחינה היסטורית , ה'ליטוואקים' באו ראשונים ; אחדים ממחוז סובלקי , שדיברו יידיש מעורבת בגרמנית , ואחדים מתחום המושב היהודי של ליטא , שמבטאם היה הקרוב ביותר למבטא תקני מעושה . אבל גם ה'רומיינר' לא איחרו לבוא . הם דיברו גרסה של יידיש אוקראינית ( דרום מזרחית , ( וכמובן ה'גליציאנרים' המושמצים , שחלקו ניב דרום מערבי עם היהודים הפולנים . בגליציאנרים דבק שם רע רק בגלל עוניים הקיצוני , ושלא כמו הרומנים , לא היה להם גיבור תרבות , כמו אהרן לבדב ( Aaron Lebedeff ) שישיר בשבחם . החיים בשכנות לא רק עוררו הרגשת בוז הדדית , אלא גם חידדו את השמיעה ואת היכולת להבחין במקורות המדויקים של הניב , בפרט ביסוד הסלבי . ה'ליטוואקים' מיזגו בשפתם יותר מילים רוסיות , האחרים - יותר פולנית ואוקראינית . כך נהפכו...  To the book