מנדלי חוזר לכסלון, אברמוביץ חוזר לעברית קריאה ביצירה 'בסתר רעם'

ענת ויסמן הפסקה הפותחת את 'בסתר רעם' ( 1886 ) מציינת שלב חדש של כתיבה ספרותית בעברית ביצירתו של ש"י אברמוביץ . אברמוביץ חזר לזירת הספרות העברית שנים אחרי פרסום ' האבות והבנים' ( 1868 ) וכתיבה ענפה ביידיש שביססה את מעמדו כ'סבא' של שושלת מפוארת של סופרי יידיש , וכך כתב : אמר מנדיל : זו כסלון העיר , שבה אפתח את ספורי , חשובה היא ביותר , שכל תחום מושבם של היהודים נקרא בשמה . ולא לחינם זכתה לגדולה זו להיות עיר ואם בישראל ; שהרי אין אחד מאנשי מקומנו , שלא יתייחס , אם מעט אם הרבה , לכסלון , ולא תהא לכל הפחות שמינית שבשמינית מסגולותיה העצמיות נרשמת בו . אם אתם , רבותי , לא נולדתם בכסלון , הריני בטוח כי הוריכם היו בסלונים , ואם דם כסלוני אינו נוזל בכל רמ"ח אבריכם ושס"ה גידיכם , על כל פנים יש לו מקום באחד המקצועות שבמוחכם . נער הייתי וגם זקנתי ולא ראיתי אחד מאחינו , שמתוך מעשיו והליכותיו ומנהגיו במלי דעלמא ובמלי דשמיא לא יהא מציץ דבר מה מתכונות כסלוניות . בין הדיוטים ומשכילים , בין עניים ועשירים , בכולם רשמי כסלון כדרבנות וכמסמרות נטועים ( עמ' שעז . ( בפתיחת הסיפור העברי החדש שלו אברמוביץ בוחר ל...  To the book