ב. עובדות וכוחן

בזרמי הפםיכואנאליזה למיניהם שוב יש נטייה להשתית את ההתחשבות שבמגע ההדדי על העובדות , משום שזרמים אלה סוברים בדרך כלל , שהאדם מתחשב בזולת , בחברה ובמציאות בכלל משום שכל אלה משמשים מעצורים לכוחות הפועלים בו . ההודייה בזולת אינה אלא המשך או העברה של מה שקוראים 'עקרון המציאות' לתחומים השונים שהאדם שרוי בהם במגעו הממשי . לגבי זרמים אלה של הפסיכואנאליזה אפשר להראות את קוצר יכולתם לבסס את עמדת ההתחשבות על עובדות של כוח שנעצר , משום אותה התנודדות האופיינית לפסיכולוגיה בת זמננו בכלל , היא ההתנודדות שבין הדעה , שתוק פנות אינה משתלמת משום שכוחה של המציאות שבה נתקל האדם עדיף על כוחות היצרים , ובין הדעה האחרת , שהתוקפנות ראוי שלא תהיה קיימת לגופו של עניין , משום שהאדם בונה התרבות הוא מבחינת ערכו , ותהיה המשמעות של בחינה זו וביסוסה מה שיהיו , עדיף על האדם התוקפן שהוא אדם מהרס . בל עוד מושג הנורמאליות השגור בפסיכולוגיה שריר וקיים , אין אנו מצויים במישור העובדתי בלבד , משום שהנורמאליות אינה נקבעת אך ורק על פי סיכום םטאטיםטי של הממוצע של התכונות ושל םימני ההיכר של בני אדם ממשי ם ? היא נקבעת גם על ידי ...  To the book