ט. אדם כעיקרון

. 9 העלינו כאן את ההבחנה בין האופי התבוני של המציאות האנושית מבחינת עיצובה על ידי התודעה , הניסיון והרוח , ובין האפשרות של עיצובה על ידי הרוח במובן המוגדר של מושג זה , היינו על ידי הנורמות והעקרונות . בפתחה של הבחנה זו רובץ הפירוש ההומוצנטרי של המציאות האנושית , כלומר הפירוש המזהה את העובדה של הקיום האנושי כמו שהיא עם מכלול האפשרויות הפתוחות בפני קיום זה . מהו עיקרו של הלך רוח הומוצנטרי זה על גלגוליו השונים מפריטאגוראם ועד לגילויים הקיצוניים של האכסיסטנציאליסטים י דומה שמותר לומר , שעיקרו של הלו רוח זה הוא בזיהוי המצב הנתון של האדם עם האפשרות של ההכוונה הרוחנית הפתוחה לפניו . ובניסוח שלילי עיקרו בביטול המימד של הרוח , שיש לו רישומים במציאות האנושית , אבל אינו זהה עם העובדתיות של מציאות זו ( כפי שניסינו להראות לעיל . ( הלו רוח הומוצנטרי נוטה לראות את האדם כבעל ריבונות כוללת , גם כלפי עקרונות ונורמות ; כלומר הוא שם את האדם עצמו כנורמה כוללת , תוך ביטול כל נורמה עצמאית שאינה בגדר עובדה של הקיום האנושי . אכן , יש טענות מטענות שונות לזכותה של העמדה ההומוצנטרית . הראשונה שבין טענות אלו נוכל ...  To the book