|
|
וו ) עתה נבוא לדון ביחס שבין הניסיון לזמן . הקשר בין הניסיון לזמן מסתבר מעצמו , כיוון שאנו אומרים שהניסיון הוא התרחשות בחינת אקט של התנסות . כיוון שהניסיון הוא התרחשות הרי הוא חל בזמן , כי הזמן הוא הרקע א 1 הצורה לכל התרחשות . אמור מעתה , הניסיון הוא פעילות בתוך הזמן . זאת ועור : אמרנו לעיל , שהניסיון הוא תודעה בלתי אמצעית ; הניסיון קיים באשר אני קיים . לפיכך לא זו בלבד שהניסיון הוא התרחשות בזמן בכלל , אלא הוא התרחשות בהווה . כל אקט ממשי של הניסיון חל לגבינו בהווה , כלומר , . הווה הוא המימד של ההתנסות . ואפילו אפשר להוסיף ולומר , שמה שנקרא בשביל כל אחד מאתנו הווה זהה עם התנסותנו . מכיוון שכל אקט של התנסות עומד לעצמו , הרי גם ההווה בחינת מימד של התנסות הוא לא רציף , הוא צמוד לכל אקט חד פעמי של התנסות . מכיוון שכל אקט של התנסות עומד לעצמו הריהו גם קטעי , ולפיכך גם ההווה בחינת מימד ההתנסות הוא קטעי . ההווה הוא קטע של זמן ואינו הזמן כ ולו . קטעיותו של ההווה היא במה שהוא חלק בלבד , ולגבינו המתנסים נשבר הזמן הרציף ומתבקש בקטע שבהווה . » William Stern : Allgemeine Psychologie auf personalis...
To the book |
|
|