ג. מקריות

( ד ) נעיין עתה בםימן היכר נוסף של הניסיון , הניתן להבלטה בעיקר מצד ההכרה . אריסטו עמד על כך , שבניסיון אנו נתקלים באופן הכרה של 'מה' ולא באופן הכרה של 'מדוע , ' כלומר הניסיון הוא קביעה שמשהו קיים , אבל אין בו משום הסברה מפני מה הוא קיים . בקיצור : הניסיון הוא קביעה ולא הסבר . צד זה שבניסיון אפשר יהיה להבינו כשנחזור ונשתמש במושג הבלתי אמצעיות , מושג שכבר השתמשנו בו לעיל . בלתי אמצעיות פירושה במקום זה : הקביעה שיש מצב עניינים מסוים אינה מסבירה מדוע מצב עניינים זה קיים , כלומר בלתי אמצעיות פירושה כאן הצבעה ולא שיבוץ במערכת המסבירה . כל הסבר הוא ממילא היגד דיסקורםיבי ( היקשי , ( משום שהוא נזקק לאמצעים מסבירים החורגים מעבר למצב שאנו מתנסים בו . כשאנו מסבירים , למשל , רושם שאנו נתקלים בו , כגון הצליל , הרי הסברתו נזקקת למושגים שהם רחבים יותר מן הרושם המסוים , למשל לכל המערכת של הצלילים . לפיכך כשאנו אומרים שהניסיון הוא בלתי אמצעי , הרינו מציינים בכך שאנו עומדים על קיומו של מצב עניינים , בלא שנסביר מצב עניינים זה במערכת רחבה יותר . לשון אחר ו הניסיון יש בו קביעה של עובדתיות , אבל אין בו ביאו...  To the book