ב. מקור

( ג ) הנביעה העצמית ( הספונטאניות . ( יצאנו בדיוננו מן הפעילות של העירות , וקבענו שפעילות זו מוסבת על המצבים , ובכוחה מקיימת התודעה עליונות ואי תלות יחסית כלפי המצב . מפעילות זו עברנו לפעילות של ההבהרה , שבה הובלט עוד יותר צד זה של עצמאות התודעה . הצעד שאנו צועדים עתה הוא בכיוון ליסוד הראשיתי של התודעה בחינת פעילות עצמאית . אנו מציינים אפוא בתורת תכונה שלישית של התודעה את היכולת של עוררות עצמית , של פעילות הנובעת מתוכה , בקיצור : את הספונטאניות . הספונטאניות מציינת בהקשר זה , שהתודעה פועלת מכוח עצמה , כלומר שהיא עצמה מכוונת את עצמה למקום שהיא קובעת . אנו מגיעים לפעילות הספונטאנית של התודעה עם שאנו מזהים את היסוד המונח בפעילות של העירות עם זה של ההבהרה . התודעה יש בה ההבחנה בינה לבין המצב , משום שהיא ספונטאנית , כלומר משום שהיא עצמה קובעת הבחנה זו . יתר על כן , אמרנו שהעירות היא פעילות של התודעה , שבה התודעה אינה רק מובחנת מן המצב אלא אף מבקשת להתמצא במצב מתוך עצמה ובאמצעיה שלה . כלומר , התודעה אינה רק מובחנת מן המצב אלא גם מתייחסת אליו . שני הכיוונים האלה בפעילות של העירות שניהם גילויי...  To the book