הערה על המקורות

ידיעותינו על היראקליטוס ועל פארמנידיס , כידיעותינו על הפילוסופיה הקדם סוקראטית כולה , שאובות מעדויות , ציטטות ופאראפרזות אצל סופרים מאוחרים . המקור הקדום ביותר הוא אפלטון , אם כי הוא מצטט פילוסופים אחרים או מתייחס לדבריהם בדרך כלל כבדרך אגב ולעתים קרובות מתוך הומור . אריסטו היה הראשון אשר התעניין באופן שיטתי במחשבה שלפניו , ומתוך טעמים שבפילוסופיה שלו עצמו . אך דווקא בגלל זה הוא רואה את הקודמים לו לרוב מתוך זווית הראייה המיוחדת של השקפתו שלו . תלמידו של אריסטו , תאופראסטוס , חיבר בהשראת מורו , ולפי קווי היסוד הניכרים בעבודותיו של זה , חיבור גדול בשמונה עשר או בשישה עשר ספרים , על תולדות הפילוסופיה , הידוע לנו בשם תורות חוקרי הטבע . החיבור בכללותו אבד , אך מצויים בידינו חלקים מן הספר הראשון , על הראשיות , והספר האחרון כולו , על התחושה , מועתקים בתוך חיבורים מאוחרים יותר . ספרו של תאופראסטוס היה , למעשה , המקור לרוב העדויות שנמסרו לנו מאוחר יותר , אף כי לכמה מן המצטטים היתה גם גישה לספרי הפילוסופים עצמם . סימפליקיוס , למשל , מעתיק ישירות מפארמנידיס . מתורות חוקרי הטבע נערך אחר כך קיצור...  To the book