פרק ראשון: הברית

לו היו לשתיקה מילים , מה היא הייתה אומרת ? השתיקה של מניה : תתביישי לך , מניה . לישון את הולכת . ככה עוזבים ילד ? את מתה לישון איתו והוא מת לך וגם אל חלומותייך אינו מתעורר . הוא לא בא אלייך בחלום מאז . כמה זמן עבר ? הזמן לא עובר אצלך , ואת מתעקשת כמו תינוקת שיבוא , שתעלי על משכבך והוא יבוא אלייך . ככה כל לילה , כל הלילות , וגם בימים היית רוצה . מה את רוצה ממנו ? " ילדי , ילדי שלי אתה לא יכול לעשות לי את זה , קח אותי אליך לשכב איתך כמו פעם , כמו פעם , לפחות עוד פעם אחת " . למה מי את שתגידי פה משהו , תני לו למות על משכבו בשלום . תפסת מונופול ? יהירות הזויה , כאילו את מסוגלת לשנות את החוקים נגד כולם . אם תעזי לפתוח את הפה שלך כולנו נבין סוף סוף שהכול קרה בגללך , רק בגללך , מניה . וגם מה יש לך להגיד ? שהייתה לך הרגשה ? שחלמת שהוא מת יום לפני שהוא מת ? שרצית לעצור אותו — " הישאר , הישאר , אני מפחדת , " אבל לא אמרת , אבל לא עצרת אותו . את הרגת אותו לילה לפני שהוא מת , בחלום . והוא למד . כן , הוא למד לא לבוא עוד לאמא שלו בלילות . הוא יודע . הוא למד בדרך הקשה . יש אמהות שהורגות את ילדיהן בחלומ...  To the book