הזקוקים לתעסוקה מול הזקוקים להשגחה: גילנות בפרסומות למסגרות מגורים לגיל המבוגר

שרון רמר ביאל ענת פירסט מבוא בעולם מתחולל שינוי דמוגרפי ניכר . בתחילת האלף השלישי נאמדה אוכלוסיית בני השישים ומעלה ביותר מ 10 % בעולם כולו ויותר מ 15 % בעולם המערבי . מעריכים שעד 2050 תהיה קבוצה זו חמישית מאוכלוסיית העולם ושליש מאוכלוסיית העולם המערבי . ( Lee et al . 2006 ) בישראל , בני ה 65 ומעלה הם כ 10 % מהאוכלוסייה , והצפי הוא כי עד 2030 יגדל שיעורם לכדי 15 % ( ברודסקי ואחרים . ( 2008 בשנים האחרונות הולכת ומתרחבת הפנייה לאוכלוסייה מבוגרת כקהל צרכני . כבר אין מדובר בשיווק של מספר מצומצם של מוצרים שנועדו לסייע לקשיש בהתמודדות עם ירידה בתפקוד היומיומי - חיתולים , הליכונים , לחצני מצוקה , תוספי מזון , תרופות וכיוצא באלה - אלא בהצעות להצטרף למגוון פעילויות פנאי , כגון הרצאות , הצגות , קונצרטים , סיורים בארץ וטיולים בחו"ל . מאמר זה מבקש לבחון את הבניית הזקנה בפרסומות למסגרות מגורים לגיל המבוגר , משום שהן נתח הפרסום הגדול ביותר הפונה לאוכלוסייה המבוגרת . שלא כמו שיווק מוצרי עזר לגיל השלישי , הנעשה בעיקר בעיתונות המגזרית , הפרסומות למסגרות מגורים מופיעות בעיתונות הארצית והמקומית , ברדי...  To the book