שבחי הגילנות: על שורשיו וענפיו של שיח פורח

חיים חזן הצדקנות החברתית , אמה הורתה של התקינות הפוליטית האקדמית , רואה בגילנות תופעה מוקצה מחמת מיאוס , צורה מגונה , שראוי שיאבד עליה הכלח , של צרות אופק ואפליה חשוכה . מכאן שאך ראוי ונכון לקדש עליה מלחמה בשם ערכים נעלים של כבוד האדם , שוויון חברתי וצדק חלוקתי . האקלים האינטלקטואלי תרבותי העכשווי מייצר חדשים לבקרים אתוסים של העצמה , אמונה באחווה אנושית חוצת גבולות וקריאה לגיוס קוסמופוליטי למאבק בקיפוח ובדיכוי של האחר . אווירה ציבורית זו מפרנסת את שלילתה של הגילנות כעוד רעה חולה של הקולוניאליזם המשעבד ותאומו הקפיטליזם המנצל . קל ומפתה להיתפס לרחיצה כזאת בניקיון כפיים של האקדמיה ושל הפרופסיות הנספחות אליה ולהטיף נגד הגילנות , גם אם לא אחת השרץ עודנו לפות בידי הטובלים , שדווקא במחוזותיהם פושה נגע הגילנות . ואולם , ריחוק מפוכח ומתבקש מהיבטיה המוסרניים , שלא לומר צבועים , של הביקורת על הגילנות ושל ההתנגדות לה יעלה שלגילנות צדדים מצודדים . ההתבוננות במקורותיה ובביטוייה של התופעה עשויה להציע נקודת מבט לא שגרתית , אך פורייה ומאתגרת , להערכתם ולהבנתם של תהליכים חברתיים שהגילנות , ובעיקר המודע...  To the book